מקור ביצה י״ב א
1 מָר סָבַר: גָּזְרִינַן צִיר בָּאֶמְצַע אַטּוּ צִיר מִן הַצַּד, וּמָר סָבַר: לָא גָּזְרִינַן.
2 מַתְנִי׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹצִיאִין לֹא אֶת הַקָּטָן, וְלֹא אֶת הַלּוּלָב, וְלֹא אֶת סֵפֶר תּוֹרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
3 גְּמָ׳ תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: הַשּׁוֹחֵט עוֹלַת נְדָבָה בְּיוֹם טוֹב — לוֹקֶה.
4 אֲמַר לֵיהּ: דַּאֲמַר לָךְ מַנִּי — בֵּית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי: לָא אָמְרִינַן מִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה הוֹצָאָה לְצוֹרֶךְ — הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. דְּאִי בֵּית הִלֵּל, הָא אָמְרִי: מִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה הוֹצָאָה לְצוֹרֶךְ — הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. הָכָא נָמֵי, מִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה שְׁחִיטָה לְצוֹרֶךְ — הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ.
5 מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה: מִמַּאי דְּבֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּהָא פְּלִיגִי? דִּלְמָא בְּעֵרוּב וְהוֹצָאָה לְשַׁבָּת וְאֵין עֵרוּב וְהוֹצָאָה לְיוֹם טוֹב קָא מִיפַּלְגִי.
6 מָר סָבַר: עֵרוּב הוֹצָאָה לְשַׁבָּת, וְעֵרוּב הוֹצָאָה לְיוֹם טוֹב.
7 וּמַר סָבַר: עֵרוּב הוֹצָאָה לְשַׁבָּת, וְאֵין עֵרוּב הוֹצָאָה לְיוֹם טוֹב, כְּדִכְתִיב: ״וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת״. בְּשַׁבָּת — אִין, בְּיוֹם טוֹב — לָא.
8 מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: אֶלָּא מֵעַתָּה, לִיפַּלְגוּ בַּאֲבָנִים! אֶלָּא מִדְּלָא מִפַּלְגִי בַּאֲבָנִים, שְׁמַע מִינַּהּ,
9 בְּהוֹצָאָה שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ פְּלִיגִי.
10 וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: בְּמִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה הוֹצָאָה לְצוֹרֶךְ הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ פְּלִיגִי. דְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הַמְבַשֵּׁל גִּיד הַנָּשֶׁה בְּחָלָב בְּיוֹם טוֹב וַאֲכָלוֹ — לוֹקֶה חָמֵשׁ.
11 לוֹקֶה מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל גִּיד, וְלוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל גִּיד, וְלוֹקֶה מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב, וְלוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל בָּשָׂר בְּחָלָב, וְלוֹקֶה
פירוש הגהות יעב"ץ על ביצה י״ב א
1 במשנה מתירין. יעויין תוס׳ מ״ק דף יד ע׳׳ב ד"ה ממנעי:
2 גמ׳ מני ב"ש. יעויין בתמים דעים דף טו:
3 שם לא אמרינן. יעויין ד׳ כא ע"ב תד"ה לא:
4 שם הא אמרי. יעויין כתובות ד׳ ז ע"א:
5 שם משום מבשל. יעויין תוס׳ סנהדרין ד׳ סג ע"א ד"ה על:
6 תד"ה השוחט כו׳ אלא ניחא ליה למנקט כו'. יעויין בתמים דעים:
7 שם וא"ת והא אפי' ב"ה מודו כו׳. יעויין תוס' חגיגה ד׳ ז ע"ב ד"ה עולות ולקמן ד' יט ע׳׳א תד״ה אמר:
8 שם דהא אמריגן גבי גוזז פהמ"ק כו'. בכורות ד׳ טו יעו"ש בתוס' ובחולין צט תד"ה רבא אמר ובע"ז ד' סז ד"ה אמר ר"י:
9 ד"ה דלמא כו׳ דברים שאין לצורך יו"ט כלל. יעויין בערוך ערך ערב ובתו׳ כתובות ד׳ ז' ע"א ד"ה מתוך:
10 ד"ה ה"ג כו׳ אבל שלא לצורך יו״ט כלל ודאי דאסור כו׳. יעויין תוס' חולין ד׳ פד ע"ב ד"ה תקיעות: